שיטות הערכה

אפשר לחלק את ההוראה המקוונת לשני מרכיבים:

1) שימוש במחשב בהוראה.

2) למידה שיתופית וחקרנית.

שילוב במחשב בהוראה ובלמידה - להוראה בעזרת מחשב יש כמה יתרונות בולטים: פיצול החומר למנות קטנות לפי רצף הגיוני. היא מאפשרת לכל תלמיד ללמוד ולהתקדם לפי הקצב האישי שלו. המחשב יכול לתת לתלמיד חיזוקים מיידים על הצלחה במשימות (במקרה של תוכנות לימודיות), דבר חיוני, ע"פ חלק מהתפיסות החינוכיות. היא מתאפיינת בלמידה פעילה לעומת הלמידה הפסיבית בכיתה ומטפחת למידה עצמאית של הלומד. אך למידה בשיטה של "מחשב לכל ילד" יכולה למשוך למקום של אינדיבידואליות בחינוך.

מכוון שהאינטראקציה החברתית ועבודת הצוות חיונית ללמידה, אנו מכניסים להוראה משולבת מרכיב נוסף והוא למידה שיתופית וחקרנית.

למידה שיתופית וחקרנית – אנו לא מעונינים לטפח למידה דו קוטבית (מחשב- ילד), אלא למידה שיש בה אינטראקציה ושיתוף פעולה בין הלומדים (תלמידים ומורים).

כדי לעודד למידה שיתופית וחקרנית אנו צריכים לערב בהוראה שלנו למידה בקבוצות, דיון ממוחשב ודיון בע"פ, שימוש באינטרנט ובמאגרי מידע ממוחשבים בלמידה (המורה אינו מקור הידע היחיד) פיתוח חשיבה במקום שינון, טיפוח שאילת שאלות ולמידת חקר.

במפגש היום נבדוק יחידת לימוד מקוונת וננסה להעריכה לפי מדדים להערכת למידה מקוונת שפותחה ע"י שתי חוקרות (תמר ענבל שני ויעל קלי מהטכניון בחיפה). את המאמר תוכלו לקרוא אם תרצו במשאבי המפגש.

החוקרות שואלות מהי הוראה מקוונת טובה וכיצד נעריך אותה? הן בוחנות את הפעילות לפי שישה מדדים לשימוש חדשני בתקשוב (= תקשורת ומחשב): 1) ניצול הערך הטכנולוגי, 2) רמת חשיבה נדרשת, 3) מידת השיתופיות בלמידה, 4) קרוב התכנים לעולמו של הלומד, 5) הכוונה לתוצרים עשירים 6) הערכה שזורה.

לכל מימד הוגדרו שלוש רמות ביצוע:

גבוה – המורה מנצל את הערך המוסף של הטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה

בינוני - הוראה שיש בה נסיון לניצול הערך המוסף של הטכנולוגיה, אך הפעילויות אינן מעידות על שינוי מהותי בהוראה.

נמוך – הוראה המשתמשת בטכנולוגיה ככלי התומך בשיטות הוראה ובדרכי הערכה מסורתיות.

בעמוד הבא מחוון ההערכה שהן פיתחו מתוך המאמר:

(יוצג בלוח)

יש  לנתח ע"פ המחוון שפיתחו שני וקלי על הפעילות הבאה: פעילות מקוונת בהיסטוריה מתוך אתר הפעילות המתוקשבת של פרוייקט כתו"ם (מחשב לכל ילד). היחידה עוסקת באנטישמות המודרנית.

מלאו את הטבלה הבאה לגבי כל פעילות בנפרד (סמנו X במשבצת המתאימה לדעתכם).

המימד	גבוה	בינוני	נמוך
ניצול הערך הטכנולוגי
רמת חשיבה נדרשת
מידת השיתופיות בלמידה
קרוב התכנים לעולמו של הלומד
הכוונה לתוצרים עשירים
הערכה שזורה

לאחר שניתחתן את שתי הפעילויות, כתבו: מהם התובנות המרכזיות שלכן מהניתוח הזה בקשר לפיתוח יחידות לימוד מקוונות.

____________________________________________________________________________________________________________________________

הדרכה בנושא דיגלו

לכל מי שצריך - הנה רשומה מבלוג של יורם בנוגע להפעלת הדיגלו:

קישור

מפגש א סינכרוני

שלום

אנא צרפו את הסיכום שלכם לגבי מה אתם מתכננים לעשות לרשומה הזאת. אני מזכיר לכם גם להגיב על דברי חבריכם.

להלן הנחיות לביצוע המשימה המרכזית של ההשתלמות:

הנחיות לתכנון קייס ולוח זמנים

פעילות לימודית מקוונת (קייס) היא סדרת שיעורים המורכבת מ 3-5 שיעורים, שבחלקה או בכולה נעשה שימוש בכלים ממוחשבים שמעורבים בה שלושה גורמים: תלמידים , מורה, וסביבת למידה המעודדת למידה שיתופית.

בשלב תכנון הקייס יש להתייחס למדדים הבאים:

1. בחירת הנושא - בחרו לעצמכם נושא מתוכנית הלימודים שמתאים לדעתכם ללמידה מקוונת.

2. הגדרת מטרות – מה אני רוצה להשיג? מה אני רוצה שישיגו תלמידי?

3. תוכן – הגדרת חומר הרקע ללימוד, מקורות לקריאה ודיון, שאלות לדיון, דילמות מוסריות העולות מהלימוד, דפי עבודה וכדומה.

4. מסגרת וכלי עבודה - הגדרת מסגרת הקייס (מספר השיעורים שיקדשו לקריאה, לימוד ודיון), ויקבעו אילו כלים (טכנולוגיים ואחרים) יהיו מעורבים בתוכנית ובאיזה שלב של הלימוד.בשלב זה אנו ממליצים לכם לשלב 2 כלים: בלוג ודיגלו. אתם כמובן רשאים לבחור בכלים טכנולוגיים אחרים.

5. מעורבות המורה – בכל שלב של הקייס מומלץ לתכנן את מעורבות המורה. המטרה כמובן, שבאופן הדרגתי נהפוך ממקור הידע למעצבי סביבת למידה.

6. הערכה - באיזה אופן תעריכו את עבודת התלמידים בשיעורים, בכלים המקוונים ואת התוצרים שלהם.

מבנה יחידת לימוד טיעונית מקוונת (קייס):

1.      לימוד מקדים של המושגים המרכזיים והעשרת ידע  לקראת הפעילות הממוחשבת. השלב הזה יכול להיעשות בכיתה, בחדר מחשבים או בבית, בעבודה עצמית, בלימוד קבוצתי או פרונטלי.

מניסיוננו, מומלץ לשלב את משימת הכתיבה בשלב הזה. אפשר לדוגמה להכין ללומדים דפי עבודה אלקטרוניים, כלומר דפי לימוד וירטואליים (בתוכנת word לדוגמה) בהם התלמיד יכול לאסוף מידע, לעבד אותו ולשכתב אותו בעזרת חומר שאסף באינטרנט.

דוגמה לדף עבודה אלקטרוני כזה ראו בקישורים הבאים:

http://yaldut1.blogspot.com/2009_08_01_archive.html

או

http://yaldut1.blogspot.com/2009/09/blog-post.html

בשלב הלימוד המקדים יש להטמיע בקרב התלמידים את "השיח הדיאלוגי" (בשלב ראשון יצירת אבחנה בין טענה, לבין טיעון)

o       טענה – הצגת עמדה, השקפה, דעה, הצהרה – ללא נימוק

o       טיעון : טענה + נימוק/ים. הנימוקים הם הסברים וראיות המחזקים או מפריכים את הטענה.

בשלב זה כדאי לבחון יחד עם התלמידים את איכות הטיעונים שהם מעלים. למשל: "האם הדוגמה שהביא יאיר מוכיחה את טענתו?" "כיצד אפשר לבסס את הטענה של שלומית?" בדרך הזו, התלמידים יפנימו את שיטת השיח הטיעוני שהם יזדקקו לו בדיון בדיגלו.

2.      דיון סינכרוני -  בעזרת תוכנת הדיגלו.

3.      הבניית ידע וסיכום – יש להתייחס למפה שהתלמידים יצרו בדיגלו כאל מקור של ידע ולעבד אותה למוצר לימודי - סיכום, נייר עמדה, פרזנטציה, שרטוט, דגם ועוד.o       חשוב – לפני שתתחילו לעבוד שאלו את עצמכם: האם הגדרתי מטרה מרכזית לקייס? מהם מטרות המשנה שלי? האם הגדרתי מטרה מציאותית לדיון בדיגלו? .

שיעור מקוון

הקישור לשיעור נמצא בימין הדף, אנא הירשמו למערכת מבעוד מועד ולא לשכוח לשלוח לי את מה שהכנתם. להתראות!

לגבי המפגש השבוע

שלום

היות והבנתי שהשבוע ייעדרו מורים רבים בגלל הטיול השנתי, אנחנו נדחה את המפגש לשבוע הבא. להזכירכם שעליכם להתחיל לפתח יחידת הוראה קצרה בעזרת הכלים שלמדנו עליהם עד עכשיו. אנו עושים זאת מכיוון שעד פסח עלינו כבר להעביר יחידת הוראה דיאלוגית מלאה שכוללת כארבעה שיעורים סביב העניין. כדי שנוכל להפיק לקחים לקראת יחידת ההוראה המלאה, אנו עושים מעין חזרה גנראלית בשבועיים הקרובים, כך שהתוכנית שלכם צריכה להיות מוכנה לשבוע הבא כבר, אחרת לא נספיק לבצע את יחידת ההוראה המלאה. זה כאמור התוצר המרכזי של ההשתלמות, ולפיה מתבצעת ההערכה.

מסמך לשיתוף

קישור

מסמך וורד משותף

קישור למסמך וורד משותף